WHY??


Why do my dreams always seam to be reality?
Why dose reality never feel like a dream?



Why do I always yearn for things I could never have?
Why am I not thankful for the much that I have?

Why do I feel so perfect when I know I have yet much to achieve?
Why do I feel so stooped when I know I'm doing the best I can?

Why is this world so confusing?
Why is there no justice?
Why must we fear?

Why can't I figure out who I am?
Why do I feel so safe and at times so scared?

My stomach is rumbling but not from hunger…
My heart is pounding but not from fear…

Where is there a safe place to store my dreams?
Somewhere they will some day come to life?!

BTD

OK so today I learned a new concept: BTD, Bal Tshuvah Disease, boy am I a victim of that disease!!!!

I had this long conversation with another victim today, it started off talking about things she couldn't talk to her parents about, and then we figured it also had to do with BTD,

So this is how it goes, my parents are BT's which in itself is an amazing thing, but, & here comes the big but, they each have their own lives, families and secrets they left behind… now if they , and I'm talking about most BT's, would gradually become frum /religious and not avoid their past, for example: not going to visit non religious family, or coloring with a marker on not tznies/modest old photographs (this was b4 Photoshop age) or what me and my friend today called the worst symptom of BTD: the SECRETS oh God, those dam secrets !!!

There is one thing that has to be clear to BT's who want to be cured from their disease, the fact that you simply can't erase your past, it's a fact!!!! And the more you try to cover it, forget it, erase it, the more you get deeper into it and cause the close people around you to suffer from emotional instability…

Every human being needs to know where he comes from, the family history etc. no matter how unaccepted the facts are, it is much harder to deal with the big question marks.
?????????????????????????????????????????????????????????????????????????????

Another symptom of BTD is the over protection they have for their children's Judaism/religion, they can't see their children doing anything they used to do when they weren't religious, even if it's nothing wrong, like shaving your legs, putting on makeup, listening to shlock rock (I used to listen to rock when my parents weren’t home) etc. from my own experience and from what I hear from others, the more parents didn't let their children do things obsessively, that's exactly what the kids are doing today, to help you understand, there was a congregation of BT's who all used to shave the boy's heads very very short & leave very very long & thick peot/peyes, many of those children who are grown now, grew their hair very long…

מכתבה של רויטל

אחיותיי היקרות

אני כותבת אליכן ברגעי האחרונים, בשארית הכוחות שנותרו בי, אני כותבת בדמעות ובדם ליבי השבור והמיוסר כן, אני, רויטל אברהם בת 19 עומדת לפני הסוף, צעירה אבל השערים בפני נסגרים.. אני מרגישה כמו פרח יפה שסוגר את עלו.. גם אני כמותכן חלמתי רבות על הילדים שייוולדו לי, הבעל שאחיה איתו, המקצוע שאעסוק ועוד אבל..אלוקים גזר אחרת, והיום אני יודעת שאם הייתי חיה את חיי אחרת זה לא היה קורה, נולדתי למשפחה דתית במרכז הארץ.. מיום שעמדתי על דעתי ידעתי שאני ילדה יפה.. מאז שהייתי ילדה בגן הייתי מאוד מושכת תשומת לב בתווי פני המיוחדים, גדלתי בידיעה שנתברכתי ביופי נדיר, ואני לא מגזימה, מנת היופי שקיבלתי היא משהו יוצא דופן במיוחד. הוריי החכמים ניסו תמיד לגמד בעיניי את עצם היותי יפה והשתדלו להמשיך בסדר חיים תקינים ובלי התייחסות מיוחדת, אבל אני שהייתי ילדה חכמה מאוד גדלתי וטיפחתי את היופי הזה יותר ויותר, העידוד מצד החברה גרם לי להבין שביופי אפשר לקנות-חברות, מעמד וכבוד.. עשיתי את זה בכל דרך
למדתי להבין שיופי כמו שלי צריך לנצל.. דאגתי להיראות טוב, יותר מידי טוב. אהבתי ללבוש בגדים צמודים שיבליטו את גופי. שערי הארוך, המיוחד היה תמיד גורם להתפלאות רבה וכך כל פרט במראי החיצוני נמדד בתשומת לב רבה, איך אפשר לבלוט יותר, להיראות יותר. במיוחד אהבתי לצאת בחצאית צרה וקמרה כשלרגלי מגף ארוך. נהניתי לחוש איך מבטי האנשים נדבקים בי לרגעים ארוכים.. בעוונותיי זה עשה לי טוב


כשמורותיי לתיכון קלטו את המצב וניסו לשנות היה כבר מאוחר, נמשכתי בחבלי קסם למעגל הזה שנקרא-להראות להתבלט- זכרוני מילותיה של מורתי: רויטל, קיבלת מתנה נדירה, יופי מיוחד, זה הניסיון שלך, שמרי עליו מכל משמר יבוא יום וכל היופי הזה יינתן לאדם המתאים


הייתי מראה שהדברים חודרים לליבי אבל בעצם הם כלל לא נכנסו דרך אוזניי.. הייתי שיכורה מרדיפה אחרי עוד בגד בולט
ועוד מראה שחצן שיסובב את כולם.. היום אני יודעת בוודאות שהכשלתי מאות ואולי אלפי אנשים בלבוש שלי..עשיתי זאת בהנאה אמיתית. האיתות הראשון היה בערב אחד..עמדתי במטבח וטיגנתי חביתה, שערי הארוך היה אסוף וקצבותיו נגעו באש שמתחת למחבת. בתוך שניות הפך שערי ללהבה של אש גדולה ואדמונית. שערי היפה נשרף, אבל אני ניצלתי
זכורני איך שכבתי בבית החולים בוכה בהיסטריה מרוב צער על שערי השרוף ואבי יושב לצידי מנחם ומרגיע-

"רויטל, ה' עשה לנו נס יכולת כולך להישרף.. אנא,תביני זה לטובתך, תשתני והכול מאחורינו"

אבל אני לא שמעתי, היית אז בת 16 ותוך שנתיים גדל שערי והתייפה.. והמעשה, האיתות נשכח מליבי לגמרי. תמיד הייתי אהובה בכיתה אף פעם לא סבלתי מבדידות או כאב.. כל מה שביקשתי ניתן לי מיד, כך עברתי את חיי. בגיל 16 מטבע הדברים גדלתי והתייפיתי, לא יכולתי שלא להתאפר זה כבר הפך להיות חלק מימני באותה התקופה הסתבכתי קצת יותר לעומק, אני לא יכולה לפרט על זה קשה לי מאוד אבל תבינו


שכחתי לספר, הייתה לי סבתא צדיקה שהייתי קשורה אליה מאוד.. היא מאוד כאבה את המצב הרוחני שלי והייתה מנסה בכל דרך לחזק אותי, היא הייתה נותנת לי כסף לקנות בגדים יותר צנועים אבל גם זה לא עזר..תקופה קצרה אח"כ כשהייתי בת 16 וחציי היא נפטרה. בכיתי עליה נורא..היא הייתה חלק מהעולם שלי ולא הבנתי איך העולם יכול להמשיך להתקיים בלעדיה.. לאחר תקופה התאוששתי

אני חייבת לציין שהמוות שלה גרם לי להתחזקות קלה אבל תוך כמה חודשים חזרתי למעשיי ואף הגברתי אותם
ככל שהגיל התבגר כך נעשיתי יותר שחצנית ובולטת

ובסוף הגיעה ההתראה השנייה.. באחד הלילות חלמתי על סבתא שלי היא ישבה על אבן ובכתה
עמדתי לידה ושאלתי אותה-"סבתא, למה את בוכה?!" היא הצביעה על ראשה ולא אמרה מילה. התעוררתי מזועזעת, ניסיתי להירגע והצלחתי. מעשה זה פרח מזיכרוני עד מהרה וכך גם האיתות השני עבר בלי התייחסות


ואז זה הגיע..אמנם בהדרגה אבל בעקביות. בהתחלה אלו היו כאבי ראש סטנדרטיים. אמא שלי אמרה שאני עייפה ולומדת קשה ושאקח לי מנוחה, אבל הלב שלי הרגיש אחרת. כעבור חודש לא יכולתי לעמוד מרוב כאבי ראש, היה ניראה לי שמשהו שם עומד להתפוצץ לרסיסים. הדרך למרפאה הייתה מלאת חששות וכך גם הציפייה לתוצאות של הבדיקות המקיפות. כשישבנו אמא ואני בחדרו של הרופא, הפנים שלו אמרו הכול.. "כזו בחורה יפה וכ"כ חולה"- פרצתי בבכי וביקשתי הסברים
גם אמא בכתה היינו חסרות אונים המציאות עלתה על כל דמיון... אני נושאת גידול ממאיר בראש, המוות הוא עניין של זמן.. אני לא זוכרת איך הגענו הביתה באותו יום, אני זוכרת רק הרבה דמעות, כאב וחוסר אונים מוחלט. לפתע נזכרתי בחלום, בסבתא הבוכה ומצביעה על ראשה. אך, אולי אם הייתי מתייחסת לאיתותים הכול היה ניראה היום אחרת.. אבל אני המשכתי במעשיי בלי שום התייחסות.. ביום המחרת הלכנו לבית החולים, בחלומות השחורים ביותר לא האמנתי שהטיפולים האלו כ"כ כואבים זה פשוט מוות הרגשתי ששורפים לי את העצמות את הדם את כל מה שיש לי מבפנים

אלוקים הטוב..אתה טוב ואני לא שמעתי לך, אבא איך התעלמתי מרחמייך הרבים?! ההמשך עצוב וכואב נורא, קשה לי לכתוב אותו.. שערי היפה, המדהים נשר. תוך מס' חודשים אני נותרתי קירחת, חיוורת וחלשה. כל רופא שטיפל בי ציין באוזניי שיש לי יופי נדיר וזה צבט לי את הלב, ה' נתן לי פיקדון יקר, יופי מיוחד, ואני השתמשתי בו הפוך, במקום לשמור עליו הפקרתי אותו...אלוקים

אני היום בת 19 מיוסרת מהחיים, מלאה כאבים ימיי ספורים המחלה גוברת עליי אני רואה את המוות קרוב, אני רוצה שכל מה שהתייסרתי יהיה כפרה על העוונות שלי. אתן, אחיות שלי אנא מכן הלב שלי שבור וקרוע תשמעו לדברי האחרונים שמרו על צניעותכן מכל משמר, מה יישאר לנו אח"כ, מה, יש דין ויש דיין הוא רואה הכול ויודע הכול..והכול יבוא במשפט.
אנא מכן, תתחזקנה בצניעות בכל ניסיונות וזה שווה אל תחכו לאיתותים. אנא מכן, בשבילי.

הכרית ספוגה בדמעותיי אני כותבת בשארית הכוח שיש בי אלוקים, אני מבקשת, תאמרנה שההתחזקות הזאת תהיה לרפואתי אני מתחננת, אני רוצה לחיות

רויטל אברהם


זה הכוח שלנו בנות ישראל

הצניעות!!! כמה חשובה הצניעות



רויטל נפטרה כמה זמן אחרי שכתבה את המכתב והצוואה שהשאירה הייתה לפרסם את המכתב שלה ברבים... יהי זכרה ברוך

A R' Shlomo match making story

I was at a bris of my friends son last Friday, her mom flew in from Boston and we sat at the same table, the baby was named Elimelech, after R' Elimelech from Lesenske, who was a student of the baal Shem Tov, anyway we began talking about the greatness of the holy Baal Shem Tov, and then my friends mom said: "I heared a new R' Shlomo story" so we all were quite and listened,
here it is, not sure I remember all the details, but you'll get chills I promise!!!

R' Shlomo was on a plane going somewhere, when he sees a young woman praying and crying bitterly somewhere near him on the plain, he gos over to her and askes: " are you Jewish? and what's the matter, why are you crying?" the young woman replies: "I'm Jewish but my parents are not, I'm in a relationship with a nice Jewish boy but his parents will not allow him to marry me since I am not Jewish from birth" R' Shlomo takes her phone no. and the guy's parents phone no. and says he'll see what he could do...
When R' Shlomo gets to the hotel where he was staying, he gives a call to the guys parents, he tells them he met this nice girl on the plain and that she had told him she was in a relationship with their son, the father of the boy gets upset and says to R' shlomo: "who do you think you are?! we are Holocaust survivors and want nothing to do with this girl, there is nothing to talk about" and he hung up on R' Shlmo...
R' Shlomo then calls the girl, the girl is not home and her father answers the phone, R' Shlomo tells him about his meeting with his doughter and that she told him the story about her relationship with this Jewish boy, the girl's father says to R' shlomo: " who do you think you are? why are you mixing in to this story? we don't want anything to do with this, we are a nice Christian family..." R' Shlomo says: you know God sits and makes matches a third of his time, and I'm just doing my little share... the girl's father suddenly breakes down and begins to cry he says threw his tears: " I'm going to tell you something I've never told a soul, me and my wife are both Jewish and we are Holocaust survivors, after what God did to us we desided to live a Christian life and not have anything to do with Judaism!!!"
As soon as R' Shlomo heard this he called the boys father and said: I have good news for you the girl your son's going out with is Jewish from birth!!!

R' Shlomo arranged for both the girl's and the boy's parents to come meet each other at the hotel where he was staying.
He waited for them in the lobby, as soon as the fathers sew each other they called out: Shloymie!! Yankle!!
they knew eachother from before the war...

WHAT A MATCH...

new & old come together... for Irsael's 60th anniversary!!!